החלטה בתיק ע"א 31790-10-11

1.         עסקינן בבקשת המבקשים לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית משפט קמא עליו הוגש ערעורם.

2.         פסק דין קמא ניתן בתביעת המשיבה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הנכס נשוא שלושה פסקי דין קודמים של בית משפט השלום, בין אותם הצדדים, הינו הנכס ברח' הרצל 117 ברמלה ולא ברח' הרצל 120 ברמלה, כפי שנרשם בשגגה.

3.         בית משפט קמא דן בכל טענות הצדדים ובסופו של יום ראה לקבל את התביעה וליתן פסק דין הצהרתי לפיו הכתובת הנכונה של הנכס לגביו התנהלו ההליכים המשפטיים באותם התיקים, היינו הליכי פינוי,  היא ברח' הרצל 117 רמלה. כפועל יוצא מכך, קבע בית משפט קמא, ניתן לבצע את צווי הפינוי שניתנו באותם הליכים קודמים בכתובת זו.

4.         המבקשים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור על פסק הדין. במקביל פנו לבית משפט קמא בבקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין.

5.         בית משפט קמא בהחלטה מיום 5.10.11 קבע כי אם יפקידו המבקשים סך של 50,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית - יעוכב הפינוי.

6.         המשיבה, שדעתה לא הייתה נוחה מהחלטת בית משפט קמא, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. כב' השופטת צ'רניאק, בהחלטתה מיום 3.6.12, ראתה לדחות את הבר"ע תוך שהיא מציינת כדלקמן: "איני סבורה שהאיזון שערך בית משפט קמא הינו שגוי במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור, כאשר הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, מותנה בהפקדה על סך של 50,000 ש"ח המבקשת. בנסיבות המקרה דנן - בהתחשב בסעד הנדון של פינוי המשיבים מהנכס שעל פניו מספק להם כפרנסה ולאחר התקופה הממושכת בה ישבו בו, ובשים לב לכוונת המבקשת למסור את החזקה בנכס לצד ג' לאחר הפינוי - דומה על פניו שדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עלולה לגרום למשיבים למצב בלתי (צ.ל. - הפיך - ח.ו.ו.) אם יתקבל ערעורם על פסק הדין, ושמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים."

7.         אף לאחר שנדחתה בקשת המשיבה כאן לא הפקידו המבקשים במשך למעלה מ - 9 חודשים את הסכום הנ"ל. עוד הסתבר כי בתוך אותה תקופה הגישו המבקשים לבית משפט של הערעור בקשה להפחתת סכום העירבון וכן להפחתת סכום הפיקדון. במקביל ותחת אותה כותרת הגישו גם בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין (ראה בקשה מס' 1 בשתי הוורסיות שלה, זו מ - 13.11.11 ).

8.         לאחר שניתנה תגובת המשיבה לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע, נתן בית המשפט, מפי כב' השופטת אביגיל כהן, למבקשים, זכות תגובה לתגובה בהחלטתו מיום 13.12.11. בתגובה להחלטת בית משפט זו הודיעו המבקשים כך: "יאמר על אתר כי המשיבה לא בדקה את תיק ביהמ"ש ע.א. 31790-10-11 מאחר ובתיק אין שום בקשה לעיכוב הליכי פינוי." (ראה הודעתם מיום 15.12.11).  משכך נמחקה הבקשה לעיכוב ביצוע בהחלטת כב' השופטת כהן ביום 19.12.11.

9.         כאמור, רק ביום 24.7.12 הגישו המבקשים את בקשתם הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק הדין, שכותרתה: "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע פינוי בפגרה", ובה ציינו כי פעלו בהתאם להחלטת בית משפט קמא והציגו הפקדה של 50,000 ש"ח.

10.        משהפקידו המבקשים את הפיקדון שנקבע על ידי בית משפט קמא, סבר בית משפט זה, מפי כב' השופטת שבח, כי ניתן להסתפק בהפקדה זו ולעכב את ביצועו של פסק הדין עד להחלטה בערעור.

11.        המשיבה פנתה וביקשה עיון חוזר בהחלטה. במסגרת התורנות בפגרה נדרשתי לבקשה ובהחלטתי מיום 2.8.12 לא ראיתי כי הועלו טעמים לגופה של בקשה שיש בהם כדי להביא לשינוי החלטה שכבר ניתנה, החלטה שכבר נשקלה פעם נוספת על ידי בית משפט זה במסגרת בקשת המשיבה בבקשת רשות הערעור שהגישה בשעתה.

12.        המשיבה השיגה על החלטה זו לבית המשפט העליון. בהחלטתו מיום 10.10.12 הורה בית המשפט העליון, מפי כב' השופט דנציגר, כי הדיון יוחזר לבית משפט זה אשר יידרש לבקשה לעיכוב ביצוע לאחר שתינתן למשיבה השהות להגיב לבקשה ובעיקר לטעון טענותיה בעניין השיהוי ואי העמידה בהחלטת בית משפט קמא באשר למועדים להפקדת העירבון.

13.        כעת, לאחר שהוגשו תגובת המשיבה והתגובה לתגובה של המבקשים, יש לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

טענות המבקשים

14.        המבקשים טוענים כי יש מקום לעכב את ביצועו של פסק הדין מאחר וקיימים סיכויים טובים לערעור שכן בית משפט קמא חרג מסמכויותיו בעת מתן פסק הדין ההצהרתי בכך שעשה דין לעצמו, בעת שקבע כי יש לשתול במסגרת פסקי דין חלוטים כתובת חדשה ולבטל בכך את קביעות השופטים המקוריים שדנו בתביעות הפינוי (ראה דברי ב"כ המבקשים בסעיף 3 ו' לתגובה לתגובה).

15.        בכל הנוגע למאזן הנוחות טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לצידם. זאת בעיקר מאחר ולא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו אם תקבל המשיבה את החזקה בנכס. במצב דברים זה ייגדע מטה לחמן של מספר משפחות אשר פרנסתן על העסקים הפועלים בנכס מזה שנים רבות.

16.        עוד טוען ב"כ המבקשים כי המשיבה נטשה את הנכס לפני 5 שנים ומכאן שלא ייגרם לה כל נזק אם יוסיפו המבקשים לשבת בנכס בשלב זה. הוא מוסיף וטוען כי אם ייגרם למשיבה נזק "הרי נזק כספי ניתן בנקל לתבוע בתביעה כספית רגילה  ולצורך כך כלל לא נחוץ הפינוי." (ראה סעיף 9 ב. לתגובה לתגובה).

17.        בכל הנוגע להארכת המועד טוען ב"כ המבקשים כי לא היה באפשרותם של המבקשים להפקיד את סכום הפיקדון וזה בסופו של יום ניתן על ידי אדם זר בשם עטא. למבקשים לקח זמן רב לאתר אדם שיוכל לערוב להם ועל כן היום כאשר הדיון בערעור קבוע בעוד 4 חודשים לא ייגרם כל נזק למשיבה אם תיוותר ההחלטה על כנה עד לשמיעת הערעור.

טענות המשיבה